דבר העורכת
שרון הר פז

במהלך עבודתי כעורכת, עברו תחת מקלדתי כמה וכמה טקסטים של כתבי יד. חלק היה סביר, חלק אחר מביך (בלשון המעטה), שהצריך תמרונים זהירים כדי לא לפגוע בכותבת וחלק מבריק, שכמעט ולא הייתי צריכה לגעת, אלא רק ללטש מעט, כמו יהלום. 

והיה החלק הכי-הכי, המרגש, הנוגע, המופלא, החלק שנותן טעם לחיי המקצועיים. אני קוראת את המלים, מביטה בכתוב ופשוט נהנית.

בחרתי לשתף אתכן בשאור שבעיסה, בעִלִית שהגיעה אלי. 

אסתר סול צ'כנובסקי היא אשה מרתקת שעלתה ארצה מברזיל בנערותה והביאה באמתחתהּ שפע של סיפורים מרתקים.

בגלל סיבות ונסיבות שונות לא התממשו המלים ליצירה שלמה או שלא הגיעו לכדי הדפסה והוצאה לאור. חבל, כי אהבתי את הטקסטים ואני חושבת שהם ראויים מאוד להתפרסם. יחד עם זאת, תמיד יש מקום לתקוה ולחלום שביום מן הימים נראה מוצר מוגמר. ואתן יודעות מה? גם אם לא - עדיין ניתן להנות ממה שיש.

קריאה מהנה!