מלים רבות כל כך, שוטפות, עוטפות, מזרזפות, מקשרות... כמה בוער בנו הצורך הבלתי נשלט הזה לכתוב-לכתוב-לכתוב, גם אם זה למגֵרה... כמה יוקדת בנו התשוקה לשתף מהרהורי לבנו, גם אם אין תגובה מהזולת...

הבסיס לקשר בין בני האדם הוא המלים הנשזרות בינינו. כשמחליפים מלים רכות, מכבדות, מתוך כוונה טובה – אפשר להסתדר. לא תמיד צריך לראות עין בעין, הרי לאמת פנים רבות כמנין המאמינים בה, אך כל עוד אין אנו כופים את דעותינו על זולתנו, הרי שנוכל לחיות בשלום אף עם אלה המחזיקים בדעות ההפוכות לשלנו.

במדור זה של הגיגים ניתנת במה למגוון דעות פרטיות, בבחינת כל דכפין יתא ותכתוב, אם כי בתנאי אחד: על ההגיגים לכבד את דעות הזולת, גם אם אין מסכימים איתן.

קריאה נעימה.