ד"ר אצילה טלית רייזנברגר
הרהורים על "אמא שלי וסיפורים קצרים" של אילן וייס
הוצאת קציר מלים, ישראל, 2010, סדרת סף המלים
עורכת: שרון הר פז

תרבויות רבות בעולם מנסות לתעד את התפתחותן וקיומן על ידי איסוף ושימור תעודות הסטוריות של מספר תושבים, אזורי מגורים וכד', במקום לדאוג לשימור הספרות.
ספרות היא ראי הנשמה של האמן הכותב, וריבוי סיפורים על ידי סופרים רבים, שוזרים יחדו את נפש התרבות ומתעדים אותה יותר מכל מפקד תושבים.

בתחילת המאה העשרים אנו עדים לשתי תופעות מעניינות:
העולם מושג כ"כפר עולמי" ומליוני אנשים עוזבים את ארץ מולדתם ועוברים להתגורר בארצות אחרות. המעבר, שלכאורה הוא רק שינוי מקום גיאוגרפי, גורר בעקבותיו שינוי שפה והסתגלות למנהגים שונים ולתרבות אחרת במקום המגורים החדש.
ההתרגשות, כמו גם הטראומה – הקשורות להגירה, מהוות בדרך כלל כר פורה המספק חומר כתיבה לאנשי-עט. סיפורי אנשים בשולי החברה המקומית, מיוחדים בדרך כלל בחדות השיפוט של השיגרה של כל מקומי. בנוסף לחומר המיוחד, מן השוליים, הם יכולים להציג את המתרחש מנקודת מבט חדשה, ואם זה אינו מספיק – העובדה שהם מתארים תרבות חדשה בשפתם המקורית, שובר קלישאות ספרותיות ולשוניות ויוצר חידושים.
אך כאן הם נתקלים בבעיה שדוקא סיפוריהם המעניינים אינם רואים אור בשל התופעה השניה המיוחדת לעידן הזה:
בימינו, נשלט העולם בידי חברות כלכליות. לעומת תקופות עתיקות, בהן התקבלו החלטות בהשפעת הדת, התרבות או אידיאלים פוליטיים, מושפעות החלטות במאה העשרים ואחת יותר ויותר מפוטנציאל רווחים.
וכך, למרות שהספרות המעניינת ביותר נכתבת מהשוליים, בידי קבוצות שוליים – ולענייננו, נתרכז פה בספרות המהגרים – ספרות זו אינה זוכה כמעט לפרסום. הוצאות לאור עושות חישובים כלכליים ומכיון שקהל היעד של ספרות מהגרים אינו ידוע, הן פשוט מסרבות להוציא ספרות זו לאור.
ניקח למשל ספרות שנכתבת בישראל בידי מהגרים צרפתים – מי יקרא ספרות זו: הישראלים דוברי הצרפתית? או צרפתים המתעניינים בישראל? וסופרים עבריים שיושבים בגרמניה? מי קהל היעד שלהם? גרמנים דוברי עברית או ישראלים המתעניינים בגרמניה? בכל המקרים, מספר הקוראים קטן ולכן מסרבות הוצאות לאור להדפיס ספרים אלה.
בדרך כלל, הקשיים הנערמים בפני סופרים "חוצי-גבולות" מרפים את ידם. וחבל.
והנה, גיליתי ספר סיפורים קצרים בעברית שנכתב בגרמניה ויצא לאור בהוצאת ספרים ישראלית.
שם הספר "אמא שלי וסיפורים קצרים". הוא נכתב בידי אילן וייס, ישראלי החי בברלין, ויצא לאור ב"קציר מלים", בישראל, בעריכתה של שרון הר פז.
סקרנותי לא ידעה גבול ומיהרתי לרכשו.
גיליתי עולם מופלא.
בספר שלושה חלקים: הראשון הוא שיר הלל מלא חום, עם חוט של הומור טוב לב משוך בין השורות המתארות את אמו של הסופר.
החלק השני נקרא 'ברלין' ומתאר קולאג' של מצבים ודמויות בהם נפגש הסופר כישראלי בברלין.
וחלק שלישי הנקרא 'שומר החוק והסדר', שהוא מקהלה ססגונית של קולות שונים המתארים מסכות יחסים, אהבה ושנאה, מרירות וקנאה וכל קשת יחסי בני אנוש ביניהם מנקודת מבטו של גרמני יליד המקום, כלומר: הסופר מנסה להכנס לנעליהם של המקומיים.
לספר יש גם אפילוג, הנקרא 'דודי יעקב ואחיו אהרון', המזכיר את סיפורי שלום-עליכם, משום החיוך הציני המשוך עליו ואוירת הסוריאליזם המציצה בין שורותיו, כגון: "...כבר כילד... הבנתי שמשהו לקוי היה במוצאו של אהרן. שכן, הכיצד יש לאבי שני אחים ורק אחד מהם הוא דודי?"
אכן, מן העמוד הראשון, המספר על אמו של הסופר ועד העמוד האחרון (187 עמודים), יושב הקורא מרותק.
אילן וייס שוזר סיפורים בצורה מעניינת וקולחת. מתאר דמויות שבמושבותינו לא רק שלא היינו פוגשים, אלא שלא ידענו אף על קיומם.
אני מקווה שספרו הבא יהיה רומן מלא על אחת מדמויות מעניינות אלה.
הסיפור האהוב עלי ביותר היה: 'חתונה תורכית' (עמ' 87-75). היו קטעים בסיפור שחיוכי הפך לצחוק עליז בקול רם – כי הסופר שיתף אותי, הקוראה, במצב כה מעניין שיש סיכוי שלא הייתי חווה בימי חיי.

ספרות של ישראלים היושבים בחוץ לארץ היא מיוחדת במינה. היא מציצה על העולם במבט טיפוסי לישראלים, ומצד שני, היא מתארת עולם שונה ולא מוכר בארץ. בכך, היא מעשירה את הספרות הישראלית בפרט והתרבות הישראלית בכלל.
אני מקוה שאילן וייס ימשיך ויכתוב, ומקוה שהוצאת 'קציר מלים' תראה ברכה בספר זה ותמשיך להוציא לאור עוד קולות מהקצוות. יש לנו מספיק מול"ים המפרסמים main stream literature והדואגים לחשבון הבנק שלהם. ידוע, שמתן במה לקולות 'קצת אחרים', יש בה סיכון כלכלי, אך אוי לאומה שמסתפקת בקולות "ממוצעים" בלבד. אני מקוה לראות עוד ספרים מן השוליים, ביחוד כאשר הרמה האסטתית ותענוג הקריאה שבהם – תשתוונה לספרו של אילן וייס.

ד"ר אצילה טלית רייזנברגר הינה סופרת מוערכת, ראש המחלקה העברית באוניברסיטת קייפטאון, פעילה לשימור ספרות השוליים הנכתבת בידי מיעוטים ולמען זכויות נשים ושוויון מגדרי ומשמשת כרבא.